כתבה על המוזיקאי ברוך ברלינר – עבור מדור התרבות

ד"ר ברוך ברלינר, צילום: מאוסף משפחת ברלינר

כותרת ראשית לכתבה במדור התרבות:
שיא מוזיקלי בתפוצה עולמית
כותרת משנה לכתבה במדור התרבות:
המלחין והמוזיקאי ד"ר ברוך ברלינר, שיצירותיו נוגנו עד כה ב-23 ארצות ברחבי העולם והתקבלו בתשואות בישראל, בארצות הברית, במדינות באירופה ובמדינות באסיה, משתתף בקונצרטים המתקיימים ברחבי העולם. הוא מסכם את 2022 שהייתה עבורו שנת שיא בקריירה המוזיקלית הבינלאומית שלו

"2022 הייתה שנת שיא בקריירה המוזיקלית הבינלאומית שלי. המספר הכולל של המבקרים בהופעות שלי היה כ-20,000 איש, ומספר הצפיות בערוץ היוטיוב Baruch Berliner הוא מעל 3,000,000. הפעילות המוזיקלית שלנו לא מסתכמת בהופעות בלבד. בהזדמנויות אלה אנו פוגשים חברים בקהילות יהודיות, אנשי דת, אמנים, סופרים וכמובן מוזיקאים. כך למשל לאחר ההופעה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, הכרנו את המוזיקולוגית מרינה פלאזינסקיה (Marina Plazinskaya) והשיחה שבה התחלנו נמשכה כשנתיים ובסופן יצא לאור ספר המוקדש לפואמה הסימפונית 'בריאת העולם' הבוחן את היצירה דרך הפריזמה של תולדות המוזיקה ותולדות האמנות, הספר נכתב ברוסית ובקרוב תצאנה הוצאות בעברית ובאנגלית. השנה נפתח לפרויקט אתר ובו מידע על הפעילויות שלנו ועל התוכניות שלנו לעתיד: berlinersgenesis.com. באתר זה מרוכז מידע רב על פעילויות שלנו בעבר, בהווה ובעתיד".

כך אומר המלחין והמוזיקאי ד"ר ברוך ברלינר, שיצירותיו נוגנו עד כה ב-23 ארצות ברחבי העולם והתקבלו בתשואות בישראל, בארצות הברית, במדינות באירופה ובמדינות באסיה. הוא משתתף בקונצרטים המתקיימים ברחבי העולם ובכל פעם מתרגש מחדש מיחסי הגומלין הנוצרים עם המנצח, הקריין, הנגנים, קהל המאזינים, חברי הקהילות היהודיות ואנשי הרוח המקומיים. לכל הנסיעות מסביב לעולם מלווים אותו אישתו האהובה והמוזה שלו רוחמה וחברו הקרוב, המוזיקאי והמפיק נחום סלוצקר.

על חייו המרתקים של ד"ר ברלינר ניתן לכתוב ספר שלם: ילדות בתל אביב הקטנה, בגרות בברלין שאחרי מלחמת העולם השנייה ולימודים אקדמאיים באוניברסיטת ציריך שבשוויץ, שם סיים תואר שני בפיזיקה עיונית ותואר שלישי במתמטיקה. לאחר סיום לימודיו ברוך חי ועבד בציריך בחברת ביטוח המשנה "סויס רי "הנחשבת לגדולה בעולם, ופירסם שני ספרים באקטואריה ופיננסים. כאקטואר הוא השתתף בקונגרסים רבים, נהנה להרצות בכ-20 אוניברסיטאות ולייסד בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב את פרס ברלינר לעבודות המחקר המצטיינות בתחום הביטוח.
בשנת 1990 הוא חזר ארצה עם משפחתו והשתלב כחוקר בכיר במחלקה לניהול באוניברסיטת תל אביב. מלבד ההשקעה בפרס ברלינר, פעל ד"ר ברלינר והצליח, בזכות קשריו הבינלאומיים, לארגן בארץ קונגרסים בינלאומיים לאקטואריה והמשיך לחקור והשלים פרסום של כ-70 מאמרים באקטואריה. לצד היצירה המקצועית הוא פרסם עד כה 16 ספרי שירה בגרמנית ובעברית.

במהלך 2022 התקיימו מספר הופעות בכורה עולמיות, כשבבישקק (בירת קירגיסטן) נערכה הבכורה המרגשת ביותר של הבלט "בריאת העולם" על פי פואמה סימפונית שלו. הכוריאוגרף הבינלאומי דמיטרי פימונוב  (Dmitri Pimonov)מתיאטרון מרינסקי, שבסנט פטרסבורג, עמל במשך שנה שלמה והעלה על הבמה, לקול תשואות רמות של קהל רב, יצירת מופת זו, המתארת סצנות מספור בריאת העולם המקראי.

שבעת פרקי הבלט הם: "היום הראשון לבריאה", "אדם וחווה", "הגירוש מגן עדן", "קין והבל", "נח", "המבול" ו"ברית הקשת". הנושא המרכזי שנידון בבלט הוא הבחירה החופשית שניתנה לאדם והמאבק בין יצר הטוב ליצר הרע. לדברי ד"ר ברלינר, זו הייתה הפעם הראשונה שבה ניסו לשלב בין צלילי המוזיקה שלו לשפה הכוריאוגרפית. "העבודה הייתה מעניינת, מרגשת ומרתקת מאוד. השילוב בין עולם המוזיקה ועולם הריקוד איפשר מבט חדש על התכנים המקראיים. לאור הצלחת הבלט והתגובות הנלהבות של הקהל, אני תקווה שיצירות נוספות שלי תעובדנה לשפה הכוראוגרפית".

בבקאו ((Bacau שברומניה התחיל מסע הופעות בנגינת קונצ'רטו לקלרינט ותזמורת "חלום יעקב" בביצוע נגן הקלרינט הבינלאומי סרג'יו מוסאט (Sergiu Musat) ובניצוחו של המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של מולדובה מיכאיל אגפיצה (Mihail Agafita). באותו ערב נוגנה הפואמה הסימפונית בריאת העולם, כאשר הקריין ושחקן התיאטרון הלאומי ניקולה ג'לסקו (Nicolae Jelescu) הקריא לראשונה את פסוקי התורה בשפה הרומנית.

בקישינב בירת מולדובה התקיים לראשונה מפגש אחר בין המוזיקה של ד"ר ברלינר לריקוד, כשהפעם היו אלה קטעי מוסיקה קלאסית קלה שלו. הערב נקרא "טנגו ורסוס ברלינר" (Tango Versus Berliner), ושולבו בו תזמורת קאמרית עם הרכב ג'אז ועם להקת ריקודים מקצועית הנקראת "Show Ballet" והשילוב היה קסום וציורי.

בקישינב התקיים קונצרט נוסף שבו נוגנו הקונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת "חלום יעקב" והאורטוריה "אברהם", שבוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית והמקהלה הלאומית של מולדובה, לראשונה בשפה הרומנית.

במוסקבה התקיימה בכורה נוספת בפסטיבל הבינלאומי "ויווה צ'לו" (VIVACELLO) כאשר הצ'לן הנודע בוריס אנדריאנוב (Boris Andrianov) ביצע את הגרסה החדשה לצ'לו ותזמורת ולכלי קשת "חלום יעקב". אנדריאנוב הופיע בעבר כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בעקבות הקשר הלבבי והמקצועי שנוצר בינו לבין ד"ר ברלינר הוא מתכנן להלחין קונצ'רטו נוסף לצ'לו ותזמורת.

גם בפארדוביצה שבצ'כיה כיכב הקונצ'רטו לצ'לו, כאשר אמיל רובנר (Emil Rovner), הצ'לן הבינלאומי והפרופסור באקדמיה למוזיקה בדרזדן, ביצע בשלושה ערבים ברציפות את היצירה עם התזמורת הנפלאה של העיר פארדוביצה (Pardubice). ד"ר ברלינר: "התרגשתי עד דמעות כאשר אמיל שר בעברית את הקדנציה הנקראת 'תפילה'. לתדהמתי הקהל קיבל את הביצוע בתשואות רמות. בסיום הקונצרט כאשר עליתי על הבמה חיכתה לי הפתעה, התזמורת כולה ניגנה את שיר יום ההולדת וברכה אותי ליום הולדתי ה-80. הקהל קם על רגליו והריע לי, והאירוע המרגש הזה ייזכר לנצח בליבי. לפרויקט הבינלאומי המוזיקלי שלנו הצטרפו שני כנרים בינלאומיים זוכי פרסים רבים: גרף מורז'ה (Graf Murja) וגאייק קאזאזיאן (Gaik Kazazian) שביצעו את הקונצ'רטו לכינור מספר פעמים בהזדמנויות שונות

בקזחסטן וברוסיה התקיימה בכורה לגרסה הקמרית של הקונצ'רטו לכינור ותזמורת "חלום יעקוב" שהתקבל בחום רב על ידי הקהל, המוזיקאים והמבקרים וכל זאת מאתגר אותנו ליצור קונצ'רטו נוסף לכינור. ד"ר ברלינר: "ברצוני לציין את הופעת הבכורה באיסטנבול בביצוע התזמורת הסימפונית הלאומית של טורקיה. לראשונה הקריא הקריין את פסוקי התורה בשפה הטורקית ספרותית בתרגום עכשוי לטורקית ספרותית שנעשה במיוחד לאירוע זה. העובדה שהקריינים בארצות השונות קוראים את פסוקי התורה בשפה המקומית, מרגשת אותי במיוחד ואני מרגיש שליח של עם ישראל ומדינת ישראל בעולם כולו.

בקלינינגרד שברוסיה עובדה הפואמה הסימפונית "בריאת העולם" לקריין ותזמורת לגרסת סימפו רוק אורטוריה

(Symphonic Rock Show Genesis) במסגרת פרויקט ענק, שהיו שותפים בו תזמורת סימפונית, הרכב ג'אז-רוק, זמרים, סולנים ומקהלה. יבגני אצאפקין (Evgenii Atsapkin), מנהלו של התיאטרון המוזיקלי של קאלינינגראד, הפך לשותף פעיל בפרויקט מוזיקלי בינלאומי זה שנקרא: "BARUCH BERLINER GENESIS INTERNATIONAL PROJECT".

ד"ר ברלינר, מה צפוי בשנת 2023?
"יש לנו תוכניות רבות להרחיב ולסיים את ארבעת הפואמות הסימפוניות הקיימות 'בריאת העולם', 'אברהם', 'עקדת יצחק' ו'חלום יעקב'. היצירות 'בריאת העולם' בגרסת סימפו רוק אורטוריה, ובגרסת הבלט תשולבנה ותעובדנה על פי תוכניותינו לאופרת רוק, וכן מתוכננות גרסאות נוספות לשלושת הסימפוניות האחרות, שמהן מעניינת במיוחד, מבחינה פילוסופית, הפואמה הסימפונית 'עקדת יצחק' לקריין, טנור, בריטון ותזמורת. יש בפואמה 'עקדת יצחק' מספר מאפיינים, שלא קיימים בפואמות האחרות שלי. היא לא מתחילה ולא מסתיימת עם טקסט מהתורה אלא עם פסוקים מתפילת שחרית, המדגישים את חשיבותה של העקדה עד ימינו אנו. בנוסף, כאשר אברהם עולה עם יצחק על הר המוריה ושניהם מתקרבים למקום העקדה, הסימפוניה מתארת ברפליקות הנקראות והמושרות באריות ודואט על ידי טנור (יצחק) ועל ידי בריטון (אברהם) את המחשבות, שיכלו להיות ברגעים גורליים אלה לאב ולבן".

 

מתארים את אברהם אבינו כאביר האמונה, ומנגד אנשים רבים מבקרים אותו כיום על הציות העיוור. מהי עמדתך בנושא?

"דמותו של אברהם תמיד עניינה אותי. הוא אב לשלושת הדתות המונותאיסטיות, המהוות היום חצי מאוכלוסיית העולם. לדעתי, הוא היה יכול להגיע למעמד הזה רק ב'ציות עיוור' לאלוקים. '…ה' אחד', הוא מכיל את הכול, גם את הידע על עצמו, כלומר על הכול, ולכן הוא רק יכול להיות מוחלט – אובייקטיבי ואינו ניתן להשוואה. לעומת זאת האדם, שהוא יצר בצלמו, רלטיבי – סובייקטיבי ולתכונותיו יש רק משמעות, אם משווים אותם לתכונותיהם של אחרים. לאדם ניתנה הזכות של בחירה חופשית, במילוי המצוות. במידה שהוא מחליט לקיים, ניתנה לו בנוסף האפשרות לקיים אותן באורח סובייקטיבי, הנוח לו, או לנסות להקפיד על קיום המצוות, באורח אובייקטיבי כרצון ה' עד כמה שאפשר. אברהם אבינו מרחיק לכת ומוכן להקריב על פי צו כוח עליון את בנו יצחק. הצו נוגד לדעתי כל היגיון אנושי. בלי לשאול דבר מה, ב'עיוורון מוחלט', אברהם מוכן למלא כל צו אלקי בביטחון מוחלט, שמה שהקב"ה מצוה, הוא הנכון לעשותו. אמונתו בה' מוחלטת ולדעתי לא ניתן לעלות עליה".

האם הביקורת העכשווית על אברהם אבינו היא סוג של אובדן הטוטאליות או האמונה או קשורה לירידת הדורות?

"התיאור שנתתי למעלה על החשיבות 'למלא מצוות באופן אובייקטיבי מרחיק לכת' הוא עיקרון אנושי, שלא משתנה עם הזמן. אובדן הטוטאליות וירידת הדורות מקשה עלינו יותר ויותר למלא עיקרון זה בשלמות, כלומר להתקרב, להתקשר ולהתחבר עם הזולת ועל אחת כמה וכמה עם כוח עליון".

ד"ר ברלינר מודה כי כל הפואמות הסימפוניות שלו קשורות לתורה, "וחשוב לי לקרב את הקהל על ידי המוזיקה לתורה עצמה ולערכים המתוארים במפורש או באופן מרומז בתורה. התשואות והתגובות החיוביות שאני מקבל אחרי כל קונצרט בכל פינה בעולם מראות לי עד כמה אני מצליח במשימתי ועד כמה התורה אקטואלית ואוניברסלית גם בימינו אנו".

לערוץ היוטיוב של ד"ר ברוך ברלינר:
https://www.youtube.com/@baruchberliner9912