ראיון מלא עם המלחין הישראלי הנודע ברוך ברלינר

– תספר בבקשה על תהליך העבודה של הפואמה הסימפונית "בריאת העולם"? היצירה מלאה ברעיונות פילוסופיים ורוחניים אודות מקור היקום והחיים. כיצד טמנת את המשמעות במוזיקה? מה נתן לך השראה?

– מוזיקה ואמונה היו תמיד שני נושאים חשובים בחיי. הרעיון של שילוב טקסטים תנ"כיים עם שפת הצלילים, שעוזר לתאר את התוכן התנ"כי בשפת המוזיקה, היה בראשי במשך זמן רב. הרעיון הופיע בבת אחת, כמו מכת ברק ביום גשום של שעת ההשראה. באותו רגע חשבתי, "שהרעיון הזה חייב להתבצע!"

לדעתי הטקסט הנבחר יכול להיזכר ומובן טוב יותר אם הוא מקושר עם מוזיקה מלודית ש"תופשת" את הקהל. מסיבה זאת, זה היה חלום בשבילי לכתוב את הפואמה הסימפונית לטקסט תנ"כי, דבר שהצלחתי לעשותו בעזרת מורי למוזיקה, וחברי הטוב, המפיק נחום סלוצקר. בילינו זמן רב ביחד בו צללנו עמוק לתוך המשמעות של הטקסטים התנ"כיים, תיארנו אותם במונחים מוזיקליים וניתחנו את השפעתם. אפשר לקרוא לתהליך הזה קריסטליזציה, דבר המוביל לאינסוף חקירה ושיפור של היצירה.
תהליך ההלחנה של "בריאת העולם" היה די איטי. מצד אחד עבדנו בזהירות על כל תו ומשפט מוזיקלי, בעודנו נותנים חשיבות גדולה לתנ"ך, אותו רצינו לגלם בשפת המוזיקה בדרכנו. מצד שני, לא רצינו למהר, כי חיכינו להשראה כדי לכתוב את כל חלקי היצירה, כך שהתוצאה תהיה מאוד אישית ותבוא מן הלב.

מבחינה פילוסופית היצירה מגלמת את רעיון החזרה הנצחית, כמו הנחש שאוכל את זנבו בתרבות ההודית ובמתמטיקה, תמיד יהיו קין והבל, לעולם תחזור קשת המבול, תמיד יהיו צדיקים על פני האדמה ולעולם יתקיים עם ישראל. ההיסטוריה של העם היהודי היא התקדמות של תזה אנטיתזה וסינתזה לעבר הגאולה הנצחית של עם ישראל שלעולם ילחם על מקומו על כדור הארץ תוך השכנת שלום עם אויבי העבר שלו לעבר חברה צודקת יותר. אפשר לומר שהיצירה מתקיימת בתודעתו של המלחין כפי שהיא קיימת על הנייר. זאת אומרת שהבריאה לעולם תהיה בטווח הנואמטי שאפשר לקרוא לו X. למרות אמירתו של תאודור אדורנו ש"הכל חוזר אחרי אושויץ" אני חושב שיש חדש והוא אצלנו.

– פרוייקט בריאת העולם הבינלאומי הוא רב סגנוני (בלט, סימפוניה קלאסית לתזמורת פילהרמונית, לתזמורת קאמרית, מופע רוק, ג'אז סימפוני). כיצד הגעת להחלטה הזאת?

– זאת גם תוצאה של הקריסטליזציה שהזכרתי קודם. בזמן סיבוב ההופעות שלנו והקונצרטים, שדרך אגב, כבר התרחשו ב 23 מדינות ברחבי העולם, אנו פוגשים ומתקשרים עם אנשים חדשים לנו- אמנים וכותבים מוכשרים, מוזיקאים ומשוררים, מפיקים וסתם אנשים שאוהבים מוזיקה ואמנות בכל הצורות שלהן. בתהליך התקשור, רעיונות חדשים, לעתים בלתי צפויים, בהם אנו נשתמש בעתיד. יש לנו צוות מאוד רבגוני, לכן אנחנו עושים ניסויים אינסופיים בפורמטים של היצירות, שאינן מוגבלות למוזיקה קלאסית בלבד. הגישה הזאת מאפשרת לנו לא רק ליישם את הרעיונות וההחלטות הנועזים ביותר, אלא גם להציג את הרעיונות שלנו לקהל יותר גדול.

– העבודה על הפרוייקט נמשכת יותר מ 15 שנים. כיצד הוא התפתח במהלך השנים מבחינה מוזיקלית וחזותית?

– פרוייקט "בראשית" נראה כאינסופי, בדיוק כמו העניין של האנושות בנושא בריאת העולם. רעיונות ואספקטים חדשים צצים כל הזמן. היצירה דינמית משופרת ומורחבת.

למשל, בגירסה המקורית לא היה חלק של "קין והבל". מנקודת מבט מוזיקלית, יצירת "קין והבל" היה תהליך מאוד מעניין ומאתגר עבורנו. לקח זמן רב "להבין את קין", "לחלוק את רגשותיו" שהובילו לרצח ורק אחרי ההשראה הזאת הכתיבה יכלה להגיע. חלק זה ביצירה נכתב אחרון, למרות שכרונולוגית זהו החלק הרביעי מתוך שבעה כרגע.

מאוחר יותר, חשבנו שכל היצירה צריכה מסגור בפרולוג ובאפילוג, בהם לא תהיה נוכחות של טקסטים. הפרולוג מביא אותנו למצב הרוח של תחילת בריאת העולם, והאפילוג מ"בריאת העולם" שולב רק לאחרונה לתוך הפואמה.

ב30 במרץ השנה, הפרמיירה של הגירסה החדשה, הארוכה יותר, של "בריאת העולם" תצא לדרכה. בתוספת הפוגות בפרולוג, חלקים מ"קין והבל" וה"המבול", שנוצרו בהשתתפות של המלחין המוכשר תושב מוסקבה שהוא גם שותפנו ליצירה אנדריי פוספלוב, שנעשה לשותף ישיר בפרוייקט שלנו.

באשר לעיצוב החזותי, המעצב הישראלי והאמן הנפלא ירון שין שמכונה "Jew boy" עזר לנו רבות. הוא יצר וידאו ארט יוצא דופן שמלווה את המוזיקה שמנוגנת על ידי התזמורת על מסך מאחוריה אשר מתאר חזותית את הטקסטים של שבעת חלקי הטקסטים המקראיים המופיעים ביצירה, המוקראים על ידי קריין. ירון שין יצר שפה חזותית משלו על ידי יצירת וידאו ארט שעובד באופן מושלם עם מנצחים ומקצבים שונים, אשר מובן בכל מדינה, בלי קשר לשפת המאזינים המקומיים.

– כיצד קהלים ממדינות, שפות וגילאים שונים מגיבים ליצירה "בריאת העולם", כשהקריין מקריא טקסטים תנ"כיים בשפתם המקומית?

– מדהים כמה בריאת העולם המתוארת בתנ"ך אוניברסאלית ורלוונטית לכל בני האדם, מעמים שונים, מנטליות, שפות, ותקופות שונות.

כשההופעות הראשונות מחוץ לישראל החלו, החלטנו שהטקסטים המקראיים יוקראו בשפת המדינה בה מופיע הפרוייקט. הדבר מקל על תפישת משמעותה של היצירה והעברת המסר של הבחירה שניתנה לאדם על ידי האלוהים בין טוב לרע.

התנ"ך תורגם למעל ל 700 שפות, כך שאין בעיה עם תרגום והקהל שומע את הטקסט התנ"כי בשפתו המוכרת לו.

תגובת המאזינים חיובית בכל הארצות. אנשים מתחברים למלודיה ולעומק האמנותי, לדימויים ולמערכת המוזיקלית הרב שכבתית.

לאחר כל הופעה של "בריאת העולם" בארצות השונות, אני תמיד מוזמן לבמה, ושוב מתרגש ומתרשם מסערת מחיאות הכפיים, כשכל הקהל, בלי קשר לגיל, מריעים תרועות שמביעות את הערכתם והערצתם אפילו.

לאחר הקונצרט, מאזינים לעתים באים אלי ומדברים איתי על היבטים שונים ביצירה, אותה זה עתה שמעו. הדיאלוג עם הקהל הופך לחוויה מיוחדת במינה ונותן לי מוטיבציה ליצירה נוספת.

– בהתחשב בעובדה שמוזיקאים וקריינים רבים ותזמורות רבות מארצות שונות לקחו ולוקחים חלק בפרוייקט, האם הדבר בא לידי ביטוי במוזיקה? אני מתכוון מבחינת הגישה האינדיבידואלית והרגשית של המשתתפים על הבמה.

– אפילו אותה יצירה, המנוגנת ומנוצחת על ידי אותם המוזיקאים מספר פעמים, נשמעת שונה, היא מקבלת בכל פעם צבעים ופיתוחים חדשים.

חוץ מזה, שיתוף פעולה עם כל כך הרבה אמנים נותן דחף ליצירות חדשות. למשל, בעקבות עצתו של הצ'לן הידוע מישה מאיסקי, היצירה "חלום יעקוב" שבמקור נכתבה כפואמה סימפונית לקריין ותזמורת, עובדה מחדש לקונצ'רטו לצ'לו, ואז, לבקשתו של הצ'לן הבינלאומי סרגיי אנטונוב, נוספה קדנציית סולו בשם "התפילה". בהמשך נוספו גירסאות חדשות לכינור, ויולה וקלארניט.

– באיזה פורמט אנו יכולים להאזין לפרוייקט עכשיו ברוסיה? אילו תוכניות מתוכננות בשבילו לשנה הקרובה?

– מאוד נעים להיות מוערך ופופולרי במדינה גדולה ותרבותית כמו רוסיה, ואני שמח שהמוזיקה שלי נשמעת לעתים יותר ויותר קרובות. למשל, רק במרץ 2023, הקונצ'רטו לכינור "חלום יעקוב" נוגן על ידי הכנר הוירטואוזי גראף מורז'ה באסטרחאן ובמחצ'קלה. אני מבשר פה בשימחה רבה שאני מצפה לשלושת הקונצרטים הקרובים באפריל 2023, שיתקיימו בריאזאן, בארנאול וצ'ליאבינסק ויהיו מוקדשים לחלוטין ליצירותי. הקונצרטים יבוצעו על ידי המאסטרו הידוע מיכאיל קירקהוף, הצ'לן הידוע בוריס אנדריאנוב והכנרים הנפלאים גראף מורז'ה וגייק קאזאזיאן שיהיו הסולנים.

ב4 ביוני, מופע ה"Sympho rock show genesis" יתקיים ב"בית המוזיקה" במוסקבה. היצירה היא תוצאה של שיתוף הפעולה עם המוזיקאי הרוסי הנפלא יבגני אצפקין. בנוסף, מספר קונצרטים של התוכנית מתוכננים ברחבי המדינה.

– אילו קונצרטים מתוכננים בעולם בשנת 2023?

– 2023 מתוכננת להיות שנה מאוד מעניינת ורבת אירועים בתולדות הפרוייקט. כנראה שזו תהיה שנת שיא פעילות של הפרוייקט שלנו.

מתוכננים קונצרטים לכל רחבי העולם: רוסיה, אירופה, דרום קוריאה ומספר מדינות בדרום אמריקה ובמרכז אסיה.

אני מצפה בהתרגשות רבה לפסטיבל הבלט של "GENESIS" השנה, שיתקיים בתיאטרון הבלט והאופרה בבישקק, בירתה של קירגיסטאן. במרכז הפסטיבל יעמוד הבלט "GENESIS"

שפרמיירה שלו התקיימה בשנה שעברה בהצלחה רבה. אני מודה מאוד בהזדמנות הזאת למנהל התיאטרון אלמאזבק איסטאמבייב! תודות לשיתוף הפעולה בינינו, שהחל לפני מספר שנים עם הקונצרט של הפואמה הסימפונית בבישקק, התיאטרון תפש מקום יוצא דופן בליבי ואפשר את קיומו של פרוייקט רב מימדים.

– אתה מייחס חשיבות רבה להפצת המוזיקה שלך באינטרנט. מהו לדעתך תפקידן של הרשתות החברתיות והאינטרנט באופן כללי? האם הימצאות המוזיקה בהישג יד, כולל הקונצרטים, משפיעה על כמות הקהל בהופעות בעתיד הנראה לעין?

– אני חושב שאנחנו לא צריכים לדאוג מהשפעת האינטרנט על כמות הקהל בקונצרטים. קודם כל, הקונצרטים מאפשרים תקשורת אישית והחלפת אנרגיות בין המופיעים והקהל, ודבר זה אינו יכול להיות מוחלף גם על ידי ההקלטה הטובה ביותר.

עם זאת, ההזדמנות לשמוע את הקונצרט בלי הצורך להגיע היא נפלאה בעיני. הדבר מוחק את הגבולות בין מדינות ומרחיב את האפשרויות של כל אדם לגעת בעולם האמנות, היכן שהוא נמצא.

על כן, הצוות שלנו, נותן המון תשומת לב לזמינותן של ההקלטות החדשות של יצירותינו ושל הקונצרטים ברחבי הרשת.

לפני שנה, הושק האתר www.berlinersgenesis.com והוא מהווה מקום בו מבקרים יכולים למצוא את כל המידע אודותיי, אודות שותפיי ואודות הפרוייקט ככלל, על יצירותיי והאירועים העתידיים.

מספר הקלטות קונצרטים כבר שוחררו בפורמט אאודיו בכל הפלטפורמות הדיגיטליות כמו אפל מיוזיק וספוטיפיי, ואנו מתענגים להמשיך ולפרסם את הקונצרטים הטובים ביותר בהפצות דיגיטליות.

אנחנו פעילים מאוד בערוץ היוטיוב. הקלטות אלה כבר נצפו על ידי כמעט 3.5 מיליון בני אדם ברחבי העולם, מה שמאיץ עניין בעבודה שלי ומושך קהל חדש למופעים שלנו.

Alexandra SAYDOVA for muzklondike.ru