"בראשית ברא אלוהים": בראשית – תורה שמדברת ללא מילים

2. איך התחיל שיתוף הפעולה שלך עם פרויקט בראשית?

שיתוף הפעולה החל בשיחה עם המפיק נחום סלוצקר והמנצח מיכאיל קירקהוף. מצאתי את החומר והמוזיקה של ברוך ברלינר ממש מסקרנים. מיד הסכמנו לעבוד יחד, ומהר מאוד שקעתי בתהליך היצירה. זה היה שובה לב לראות ולשמוע ביצועים שונים של בראשית מרחבי העולם וכמעט בכל שפה. צפיתי ברוב הסרטונים שהיו זמינים אז של ביצועי הפואמה הסימפונית, וקראתי מחדש את התנ"ך כדי לעסוק בחומר במלואו.

3. כאשר אתה כותב כוריאוגרפיה לנושאים תנ"כיים המותאמים למוסיקה של הפואמה הסימפונית 'בראשית' מאת ברוך ברלינר, האם נקודת המוצא שלך היא קווי העלילה הידועים או חזון חדש? מה השפיע על הכוריאוגרפיה שלך?

מטבע הדברים, נקודת המוצא בהלחנת הבלט הייתה הסיפורים התנ"כיים, קווי העלילה העיקריים שלהם, דימויי הדמויות, נפשן ורגשותיהן ונושא האהבה. המוזיקה של בראשית מגוונת מאוד מבחינה ז'אנרית. הייתי קורא לה דיברטימנטו מקראי. בעת יצירת הכוריאוגרפיה, שאבתי השראה מהדרמטורגיה, המבנה, הכרומטיות שלה ומציטוטים נסתרים ומפורשים. חיבור תנועות ריקוד למוזיקה של בראשית היה מרגש: המוזיקה עצמה הכתיבה את התנועות, האסתטיקה שלהן ומשמעותן.

4. בעת פיתוח אוצר המילים התנועתי, האם נאבקת בבחירת גישה קלאסית או עכשווית? אילו סגנונות ריקוד רצית לשלב בעבודה שלך?

כשיוצרים כוריאוגרפיה לבלט, צריך לשקוע במוזיקה ולהיות אחד איתה. אבל ברגע שאתה שומע את הקצב של כל יצירה, תנועות יזרמו באופן טבעי בגופך.
בבלט הזה איחדתי כמה סוגי ריקוד: קלאסי, ג'אז, ניאו-קלאסי, תנועה חופשית ומחוות יומיומיות. כפי שאמרתי קודם, אני רואה את בראשית כהתנהלות תנ"כית עם הרבה סגנונות מוזיקליים וז'אנרים המשולבים זה בזה.
בסך הכל, שפתו המוזיקלית של ברוך ברלינר עיצבה את הפרשנות הכוריאוגרפית של הפואמה הסימפונית.

5. במהלך העבודה על ההפקה, היית בקשר ישיר עם המפיק, המלחין ומנהל התיאטרון? האם שיתפתם פעולה באופן הדוק, או שניתן לכם דרור לפרש את החומר?

בזמן העבודה על הבלט, המפיק, כותבת הליברית, מנהל התיאטרון, מנהל ההפקה ואני בילינו זמן רב בדיונים על החזון של ההצגה. התמקדנו בנושאים כמו שימוש בטקסט המקראי בבלט, דבר שבסופו של דבר קידמנו בהפקה בבישקק. יחד עם מנהל ההפקה, יבגני אצפקין, החלטנו על ההיבטים הוויזואליים של הסצנוגרפיה. שיתפנו פעולה עם מעצבת התלבושות טטיאנה אסטאחובה כדי לעצב את התלבושות. למעשה קנינו בעצמנו תחפושות ובדים רבים מהשווקים בבישקק. בסך הכל, השתדלנו ליצור הפקה מודרנית המשקפת את התקופה שלנו ומהדהדת את הקהל העכשווי. היה לי חופש יצירתי מוחלט בפרשנותי לחומר. היה כל כך משמח לראות אולם מלא בהופעות שלנו, ובעיקר לראות את העיניים הנלהבות והמעריכות של האמנים. לאחר שהשתוקקו לבלט רענן ועכשווי, הם נהנו להחיות את ההפקה.

6. איך עבר שיתוף הפעולה שלך עם אמני להקת התיאטרון? אילו היבטים דרשו את מירב תשומת הלב? איך פיתחת את עיצוב הבמה, התלבושות, התאורה והסאונד?

עבדתי עם בלט התיאטרון לסירוגין במשך שלושה חודשים. המשימה המאתגרת ביותר הייתה ללמד את הלהקה להאזין למוזיקה חדשה ולאמץ מנגינות חדורות נרטיבים תנכיים. דנו בהרחבה בדרמטורגיה של המוזיקה של הפואמה הסימפונית ובמשמעויות מאחורי הסיפורים התנ"כיים, כשהדרכתי אותם להשתמש בכלים שלהם – בגופם – בדרכים חדשות.

היה לי שיתוף פעולה פורה ביותר עם המנצח מיכאיל קירקהוף, שדבק בכל בקשותיי לגבי הקצב והמאפיינים הטונאליים.
בתיאטרון האופרה והבלט הלאומי הקירגיזי בבישקק, הייתה לנו מעצבת תאורה נהדרת, גלינה קוגטובה, שיצרה ויז'ואל מהמם לכל ההופעה יחד עם הצוות שלה.

7. האם אתה רואה בקיום הבכורה של הבלט בתיאטרון ובסיבוב ההופעות שלאחריו הצלחה? עקבת אחר תגובת הקהל והמבקרים?

הבכורה הייתה מוצלחת. האמנים, התזמורת וכל מחלקות התיאטרון עבדו נפלא. הקהל קיבל את המופע בחום, ואני מאמין שהבישקקאים יכולים להיות גאים בצדק בתיאטרון האופרה והבלט שלהם.

אני לא עוקב אחר ביקורות על ההפקות שלי. פשוט אין לי זמן, כי לוח הזמנים שלי עמוס בפרוייקטים יצירתיים רבים. אבל עקבתי אחר ההופעות הבאות של המופע, והבטחתי – בסיועה של מנהלת החזרות החרוצה, אלנה אובצ'יניקובה – שהיא תשמור על אותו סטנדרט מקצועי.

סבטלנה פולסקאיה / dozado.ru