קונצרט "סיפורי התנ"ך: מוזיקה חוצה גבולות
פסטיבל הלילות הלבנים של קרליה ממשיך להתקיים
הליריקה שמביע המלחין במוזיקה היא אמיתית, אורגנית, תמיד מובנת וכובשת מבחינה מלודית – אלו הן התכונות הבולטות שמגדירות את יכולת ההלחנה של ברוך ברלינר
מגיפת ה-COVID-19 שינתה את חיינו כל כך מהר שאנשים רבים עדיין מתעלמים מהסכנות שבמצב, ולעיתים קרובות מסתמכים על מזל צרוף, למשל ההרגל הרוסי המושרש. שום כמות של עצות בדוקות לא יכולה לשנות את מגמת ההחמרה של עליית מקרים ותוצאות מצערות.
באווירה זו, אמנים אינם יכולים שלא לחוש את הקשיים שהפכו לחלק מחיי היומיום, כולל אובדן תעסוקה. נשאלת השאלה – כמה זמן עלינו להחזיק מעמד, והאם המוזות צריכות לשתוק? לגבי המוזות, התשובה היא חד משמעית: לא נחרץ! בלעדיהן, אדם חי לא יכול להתקיים. אפילו בנסיבות הקשות ביותר, אפילו על ערש דווי, אנשים מכל אומה יצרו אגדות, ושירים, שכן רגשות – יהיו אשר יהיו טבעם – הם אותו אוצר יקר מפז ומתחדש שכל אדם נושא מלידה.
הרעיונות האלה הם מה שחשב על ברוך ברלינר ויקטור גורין, מייסד פסטיבל הלילות הלבנים של קרליה, בשלושת העשורים האחרונים. שנות עבודתו עם הפסטיבל תרמו תרומה שלא תסולא בפז לחיים המוזיקליים בקרליה. כמעט כל האמנים שהזמין היללו את הפסטיבל, ורבים חזרו להופיע מספר פעמים.
הוכחה נוספת הייתה פתיחת הפסטיבל ה-16 ב-20 באוקטובר בתיאטרון המוזיקלי. בתוכנית הקונצרטים "סיפורי התנ"ך" הוצגה מוזיקה של המלחין הישראלי ברוך ברלינר, שליצירתו התוודענו בפסטיבל הקודם. לפני שלוש שנים הוא ביקר בקרליה, אבל הפעם, המגיפה מנעה פגישה חדשה עם המלחין. למרות זאת, המוזיקה עברה גבולות ובוצעה כמתוכנן במקור.
בשנת 2018 שמחנו להכיר את המוזיקה ואת היוצר שלה, אדם בגיל לא מבוטל ובעל כישרונות מגוונים וכריזמה יוצאת דופן. המלחין התרשם כל כך עמוקות מההיכרות הראשונה שלו עם קרליה, מאווירת הפסטיבל ומקבלת הפנים החמה מהקהל, עד שהביע רצון לחזור לארצנו המארחת. לכאורה, לא היה בכך שום מכשול, אך טעינו – הנסיבות התבררו כחזקות יותר. הפסטיבל, שנערך בעבר מדי שנה, נאלץ להיות מושעה. אולם מר גורין גרם לבלתי אפשרי לקרות, והמסורת החלה מחדש.
הרשו לי לחלוק כמה פרטים ביוגרפיים על המלחין. בפנינו הוא התגלה לא רק כמוזיקאי אלא גם כמשורר ומחזאי, יוצר היסודות הדרמטורגיים של יצירותיו האקספרסיביות. עם זאת, במערב, שמו ידוע יותר מזה. לאחר שנרשם לאוניברסיטת ציריך וסיים את לימודיו כמתמטיקאי ופיזיקאי, שקע ברלינר במדע במשך שנים רבות, וכתב למעלה משבעים מאמרים ונתן הרצאות באוניברסיטאות המובילות בעולם.
הוא נמשך למוזיקה בילדותו, ונרשם לאקדמיה בתל אביב ללימודי כינור. אולם, בגיל 18, הוא נשבה במדע והקדיש לו שנים רבות. למרות שתפסה את המושב האחורי לזמן מה, המוזיקה נותרה עניין מיוחד של ברלינר, מעשירה ומרחיבה ללא הרף את העומק הרגשי שלו, וממתינה בסבלנות לרגע שלה שיתעורר מחדש.
בקונצרט הנוכחי הציג המלחין שתי יצירות, אחת מהן — חלומו של יעקב, שיר סימפוני למספר, לבריטון ולתזמורת — ששמענו בשנת 2018. מהות החיבור נותרה ללא שינוי, שכן היא שואבת מהבאר. -סיפור ידוע של התנ"ך על יעקב, האב הקדמון של שני ענפים בעם ישראל. על פי המקרא, יעקב ראה בחלומו סולם עם מלאכים עולים ויורדים, אשר ראה בו סמל לדרך אל ה'.
הביצוע החוזר לא היה רק גחמה של המלחין. ברלינר מרבה להרהר ביצירה לאחר ביצוע הבכורה שלה, ובכך מרחיב את תהליך היצירה – זה מה שקרה עם השיר ששמענו קודם לכן, והביא לגרסה חדשה. למרות שעבודה כזו על קומפוזיציה נפוצה למדי, המבצעים הופתעו מכך שהעידון נמשך גם במהלך החזרות בפטרוזבודסק. תקשורת אלקטרונית מודרנית עשתה פלאים, ואיפשרה למלחין לצפות בחזרות מרחוק ולבצע תיקונים נוספים. כתוצאה מכל העבודה הזו, הדרמטורגיה ופרטי התזמורת שופרו עוד יותר והפכו מורכבים יותר.
הפעם, הפואמה הסימפונית בוצעה על ידי אנסמבל נוסף – תזמורת התיאטרון המוזיקלי הקרליאני, בראשותו של מיכאיל סינקביץ', שביצעו את משימתם היצירתית בצורה מופלאה. ראוי לציין זאת במיוחד, שכן התזמורת מבלה את חייה בבור התזמורת וממעט להופיע על הבמה, מה שמצריך גישה שונה לחלוטין לביצוע. למרות זאת, בהדרכת המנהל האמנותי, הציגו המוזיקאים את תכונותיהם האמנותיות הטובות ביותר. את חלק הבריטון ביצע איגור מקרוב, סולן התיאטרון המוזיקלי.
תפקידו של המספר מהביצוע המקורי נלקח שוב על ידי השחקן והמנהל של התיאטרון הלאומי של הרפובליקה, אנדריי דז'ונוב. בתפקיד זה, הוא הופיע שוב ושוב בתוכניות הפסטיבל, תמיד שקע בטקסט והעביר אותו באומנות תוססת והבעה משכנעת. לרוע המזל, הפעם הוא הופיע ללא מיקרופון, מה שהשפיע על בהירות הטקסט. עם זאת, במחצית השנייה, שבה הבסיס הספרותי היה מכריע להעברת המשמעות, המיקרופון המציל תיקן את הבעיה.
המחצית השנייה כללה את האורטוריה "אברהם" לקריין, למקהלת גברים ולתזמורת. ברוך ברלינר, יהודי אדוק ואיש דתי עמוק, אינו יכול להעלות על עצמו את עצמו מבלי לעסוק באופן יצירתי בנרטיבים תנ"כיים. אברהם אינו רק דמות של התנ"ך, אלא אחת הדמויות הטרגיות ביותר בטקסט הקדוש. המוזיקה, שנולדה כתגובה רגשית לסיפור המקראי, מאפשרת הבנה עמוקה של האירועים בסיפור. הוא מקיף הכל: את ההשתקפויות הנבונות של המספר, הרגעים הדרמטיים והאינטנסיביים, וכמובן, הליריקה שתופסת מקום נכבד ביצירתו של המלחין – דבר שזיהינו במפגש הראשון שלנו. הליריקה הזו מתועלת לרוב לתיאור נוף, אבל בעיקר היא מגלמת את עולם האהבה. ברלינר מביע אהבה בשירים המוקדשים לאשתו האהובה ומרבה להקדים את חיבוריו בפסוקים אלו. אגב, בביקורו הקודם היא הייתה לצידו.
הקטעים ששמענו מצביעים על כך שהליריקה המתבטאת על ידי המלחין במוזיקה שלו – אמיתית, אורגנית, תמיד מובנת וכובשת מלודית – עומדת כתכונה המרכזית של חזונו ההלחנתי.
למקהלה יש תפקיד חיוני בתפקוד האורטוריה. הרכב הגברים הקאמרי של הפילהרמונית הקרליאנית, בניצוחו של אלכסיי אומנוב, שכבר הראה את כישרונו הניכר, הביא לחיים באמצעות המוזיקה של ברלינר את הדימויים הרב-גוניים שדורש הנרטיב – החל מכבוד. דממה לעוצמתו המעוררת יראת כבוד של הקול האלוהי. בראבו!
הקונצרט הראשון של הפסטיבל היה אירוע מרגש. הבאים בתוכנית שני קונצרטים קאמריים בהשתתפות מוזיקאים מבית המוזיקה מסנקט פטרסבורג. פרטים נוספים על כך יבואו בהמשך.
נטליה גרודניצקאיה
מקור: gazeta-licey.ru