המוזיקה מאירת-הפנים של ברוך ברלינר

ברוך ברלינר, הסולן סרגיי אנטונוב והתזמורת הקאמרית של קארליה ע"ש גלזונוב בפֶּטְרוֹזָבוֹדְסְק. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

קונצרט הסיום של פסטיבל "הלילות הלבנים של קָרֶלְיָה" 2018

יצירותיו של המלחין הישראלי ברוך ברלינר הפעימו ביופיים המלודי ובעושר ההבעה שלהם את המאזינים. אין בהן לא מורכבות ראוותנית ולא רדידות. רוב התוכנית התמקדה בנושאים תנכיים.

פסטיבל המוזיקה והאומנויות "הלילות הלבנים של קָרֶלְיָה" הגיע לסיומו, אך רוב הקונצרטים שנוגנו בו יינשאו בלב שומעיהם עוד זמן רב, בזכות התכנון הקפדני והביצוע המוצלח של מנהלו האמנותי של הפסטיבל, ויקטור גוֹרִין, נושא התואר "אומן מצטיין" של רפובליקת קארליה.

ה"אני מאמין" של מייסד הפסטיבל – להסב הנאה באמצעות טעימות מחיי המוזיקה בת-ימינו – מושג בכמה דרכים: ראשית, גורין משתדל לבחור מוזיקה ראויה. שנית, אין הוא חושש לשוב אל דברים מן העבר שהוכיחו את עצמם כמושכים ובלתי נשכחים. בהקשר זה, די אם נזכיר את הכנרת דורה שוורצברג, את רביעיית בורודין, את סולן תיאטרון מרינסקי, הבריטון המנוח ויקטור צֶ'רְנוֹמוֹרְצֶב ואת המצו-סופרן אוֹלֶסְיָה פֶּטְרוֹבָה. אחת מדמויות המופת בעבורנו הייתה הצ'לן סרגיי אנטונוב, שבא לקארליה פעמים רבות, וכביכול "גדל לנגד עינינו"; מנער צעיר הפך בעשור האחרון למבצע מצטיין.

המנהל האמנותי של הפסטיבל, ויקטור גוֹרִין. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

פן חשוב נוסף בעיצוב התוכניות של גורין הוא גילויים של "שמות חדשים", כלומר לפסטיבל מוזמנים מוזיקאים לא מוּכָּרִים. רבים מהם כבר ביקרו ברפובליקה, וכולם זוכרים בהכרת תודה את קארליה, את האירוח של מארגני הפסטיבל ואת קבלת הפנים החמה מצד הקהל. כזה היה גם קונצרט הסיום הזה. הוא הכיר לקהל את המלחין הישראלי ברוך ברלינר. המפגש היה נעים ובלתי נשכח לשני הצדדים

ברלינר, שהגיע לגבורות, נולד ב-1942 בתל-אביב וניחן בכישרונות מרשימים, שלפחות שלושה מהם עיצבו את חייו ואת תחומי העניין והיצירה שלו: מוזיקה, מדע ושירה. ברלינר אינו מלחין בלבד, אלא גם מדען מוּכָּר שהשלים תואר דוקטור באוניברסיטת ציריך, כתב יותר מ-70 מאמרים מדעיים והרצה באוניברסיטאות מפורסמות בעולם. לצד כל עיסוקיו במוזיקה ובמדע, כפרי עטו נכתבו למעלה מ-4,000 שירים, בעברית, גרמנית ואנגלית.

אלינו הגיע ברוך ברלינר עם המוזיקה שלו, שהייתה מוקד העניין הראשון בחייו. הוא החל ללמוד לנגן בכינור בגיל 11 אצל עדן פרטוש שהיה בזמנו מנהל האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל אביב, הידועה כיום כבית הספר למוסיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. את לימודיו באוניברסיטת ציריך החל בגיל 18.

דרכו המוזיקלית של ברלינר הייתה יוצאת דופן. למרות שאת שנות חייו הראשונות הקדיש למוזיקה ושנים מאוחרות יותר ייחד למדע, המוזיקה לא נעלמה כליל מעולמו, היא נותרה בתודעתו ונסוגה לזמן מה לקרן זווית. עם כל זאת המוזיקה המשיכה למלא את עולמו הפנימי כמדען ועם הזמן יצרה הזדמנויות חדשות למימושה כמלחין, בזכות הכרותו עם המוזיקאי והמפיק הישראלי נחום סלוצקר.

התזמורת הקאמרית של קארליה ע"ש גלזונוב בפֶּטְרוֹזָבוֹדְסְק, בניצוח מיכאיל לֵאוֹנְטְיֵב. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

הקונצ'רטו לצ'לו התברר כיצירה קשה ביותר. המלחין עצמו הודה בכך והביע את תודתו העמוקה לכל המבצעים בתום הערב. ראוי להבהיר שבתחילה נועד הקונצ'רטו להיות קונצ'רטו לכינור, ולכך יש ליחס את קטעי הבְּרָווּרָה המדהימים הממלאים אותו לכל אורכו. עם כל זאת, סרגיי אנטונוב התגבר על הקשיים הטכניים, והפגין רמת ביצועה עילאית. קריאות "בראבו!" נשנות ומחיאות כפיים סוערות שברו את דממת האולם. יש לקוות שבזכות קשת הקסמים הקלה של סרגיי אנטונוב יישמע הקונצ'רטו לצ'לו של ברוך ברלינר בכל העולם.

במוקד התוכניתי של הקונצ'רטו עומד הסיפור המקראי של "חלום יעקב", המספר כיצד יעקב, בדרכו למצוא לו אישה, ראה בחלומו סולם המגיע עד לשמים, בהזדמנות זו התגלה לו האל והבטיח לו צאצאים רבים. כל המעוניין מוזמן לקרוא את העלילה בספר בראשית המקראי. רוב המאזינים לא הכירו את העלילה, אך דבר זה לא מנע מהם להתרגש לצלילי המוזיקה, הנפלאים, שכן שפת המוזיקה עומדת כישות עצמאית, והסיפור הוא אך אמצעי קונבנציונלי, חוט דק, המסייע להבין את התוכן במונחים מוזיקליים.

סרגיי אנטונוב, מיכאיל לאונטייב ונגני התזמורת מוחאים כפיים לברוך ברלינר. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

בחלק השני של הערב בוצעה הפואמה הסימפונית "בראשית" לתזמורת ולקריין. יצירה זו בנויה באופן שונה: התוכן מגיע אל הקהל באמצעות הטקסט המקראי המושמע מפי קריין. אנדריי דֶז'וֹנוֹב, במאי ושחקן מוכשר ומעולה של התיאטרון הלאומי של קארליה, ביצע את התפקיד הייחודי הזה. קולו הנעים וקריאתו הרגועה והמכובדת, בלא הצטעצעות מיותרת, עלו בקנה אחד עם נימת הסיפור המקראי.

אנדריי דֶז'וֹנוֹב קורא את הטקסט המקראי. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

סיפור הבריאה מתואר בשבעה פרקים. הפרק הראשון, "בריאת העולם", מהווה פתיח. בהמשך, מוצגים שלבי הבריאה ברצף: "אדם וחוה", "החטא והגירוש מגן עדן", "קין והבל", "נח", "המבול" "ברית הקשת". המוזיקה אינה מתארת את האירועים אלא מביעה את המשמעות הפנימית של הסיפור.

ליצירה "בריאת העולם" יש היבט חינוכי חשוב ממדרגה ראשונה, בגלל העיסוק במאבק בין יצר הטוב ליצר הרע והבחירה בין הטוב לרע. מכיוון שהמלחין הינו אדם אופטימי מטבעו, היצירה מסתיימת בברית הקשת ובהבטחה להמשך קיום האנושות. לדברי המלחין, בין יצירותיו, זו היצירה הפופולרית והמושמעת ביותר בעולם. בזכות העובדה שהתנ"ך תורגם לכ-700 שפות, בכל ארץ שהיצירה מושמעת הטקסטים נקראים בשפת המקום.

צילום ו'   ברוך ברלינר מודה לתזמורת. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

צילום ז'  ברוך ברלינר מודה לתזמורת. משמאל: סרגיי אנטונוב. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

בפסטיבל נוגנו ארבע יצירות פרי עטו של ברוך ברלינר. מדובר בקטעים תזמורתיים תוכניתיים (פרוגרמטיים) – "הנערה עם עגיל פנינה" המבוסס על ציורו המפורסם של יוהנס וֶרְמִיר, "וואלס שרלוט" לתזמורת קאמרית, המוקדש לאימו של המלחין, "חלום יעקב" קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת. ו"בריאת העולם" פואמה סימפונית לקריין ותזמורת. המלחין הגדיר את התזמורת כקאמרית, אך למעשה, כלי הנשיפה וההקשה שבתזמור הפכו אותה לתזמורת סימפונית קטנה, בזכות סולני התזמורת הפילהרמונית הממלכתית של קארליה.

כל יצירותיו של המלחין הישראלי ברוך ברלינר הדהימו את הקהל ביופיין המלודי ובעושר ההבעה שלהן. אין ביצירות לא מורכבות ראוותנית ולא רדידות. לכל צליל יש בסיס דרמטי מחושב ועם זאת גם כנות וטבעיות. המלחין אינו מהסס להתבטא בצורה גלויה ובצורה סמויה, הכל על-פי המתבקש. דוגמה טובה לכך יש בקונצ'רטו לצ'לו, שביצע סרגיי אנטונוב בצורה מבריקה. הקונצ'רטו הושמע בבכורה עולמית, ועבור המלחין הביצוע היה יותר מאשר הפתעה נעימה. ברלינר לא היה יכול לחלום על מבצע טוב יותר מסרגיי אנטונוב, הוירטואוז הרוסי/אמריקאי שזכה בפרס ראשון ובמדליית זהב בתחרות היוקרתית על שם צ'יקובסקי במוסקבה. גורין בחר באנטונוב, בן טיפוחיו, כי הוא ידע שהוא מסוגל לבצע יצירה כה מורכבת, והצ'לן אנטונוב נעתר לבקשתו, ולמרות עיסוקיו הרבים הגיע מניו יורק, מקום מגוריו.

סרגיי אנטונוב עבד על היצירה באורח עצמאי, הרחק מן המלחין וללא היכולת להיוועץ בו. הוא הגיע לפֶּטְרוֹזָבוֹדְסְק יום לפני ההופעה ובכל זאת הצליח מאוד. אנטונוב פגש את התזמורת הקאמרית של קארליה יותר מפעם אחת בעבר והכיר את יכולותיה. מיכאיל לֵאוֹנְטְיֵב מסנט פטרבורג, ניצח על התזמורת לראשונה, ותרומתו להצלחת הקונצרט הייתה אף היא גדולה ביותר.

הקונצרט הפתיע באווירתו החמה. המוזיקה מאירת-הפנים של ברוך ברלינר והבעת התודה שלו לכל המארגנים הולידו תגובות חיוביות מן הקהל ורצון מצד הנגנים להמשיך בשיתוף פעולה.

צילום ז'  ברוך ברלינר ורעייתו עם ויקטור גורין אחרי תום הקונצרט. צילום: דמיטרי צְבִיבֶּל

מחבר המאמר: נטליה גרודניצקאיה