אודות תפקיד המפיק בפרוייקט GENESIS
סמואל גולדווין, מפיק אמריקאי מפורסם, אמר פעם: "אלוהים יצר כוכבים. אני רק מפיק אותם". האם נחום סלוצקר, המפיק של Baruch Berliner's Genesis International Project, אשר הצליח לאחד מוזיקאים מוכשרים, רקדנים ומנהלים מכל רחבי העולם, מסכים עם הקביעה הזאת. אבל קודם כל, הבה נכיר את המפיק.
נחום סלוצקר הוא מפיק ישראלי מצליח, יזם ויוצר בפרוייקט Genesis הבינלאומי של ברוך ברלינר, מוזיקאי נפלא ומורה, מחברם של ספרים ללימוד הכינור, מייסד שותף ברשת של הליצאום הישראלי למדעים ולאמנויות, מייסד ומנהיגם של מספר בתי ספר למוזיקה, מגמות, תזמורות צעירים בישראל, יזם ומארגן של פסטיבלי אמנות, במיוחד פסטיבל האביב הבינלאומי למוזיקה בהרצליה (ישראל).
נחום נולד בליטא, בעיר קאונס, הוא קיבל חינוך מוזיקלי איכותי, בתחילה בקונסרבטוריום של וילנה, ואז באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב לאחר שעבר לישראל בשנת 1981. סלוצקר התיישב תחילה ברעננה וכעת בעיר הרצליה, היכן שהוא שוכן כיום.
הוא הקדיש את שני העשורים האחרונים בקריירה שלו להפקה וחמש עשרה שנים מתוכם הוא עובד עם המלחין הישראלי הידוע, המשורר, הפילוסוף והמדען ברוך ברלינר, מחברן של מספר יצירות מוזיקליות, כולל פואמות סימפוניות, אורטוריה, קונצ'רטואים, ועוד. הפרוייקט המשותף שלהם הפואמה הסימפונית "Genesis" היה למצליח ביותר בקריירת ההפקה של נחום. 31 מדינות ברחבי העולם הריעו ליצירה, מנצחים ידועי שם ומוזיקאים ביצעו אותה, ומספר הצפיות בערוץ היוטיוב של הפרוייקט עלה כבר על 4 מיליון.
— האם אתה מסכים עם הצהרתו של סמואל גולדויין?
בגדול, אני מסכים עם גולדווין, ברוב המקרים זה נכון. אבל אני לא רק מפיק כוכבים, אלא גם משתתף ביצירתם, משום שאני מעורב בכל שלבי יצירת המוזיקה. אני כנר, מורה, וביותר משלושים שנות הוראה, וניהול של בתי ספר למוזיקה, ופרויקטים לתזמורות, צברתי את הניסיון הנחוץ. מצאתי את הנוסחה להצלחה עבור התלמידים שלי: יוזמה X מוטיבציה X כישרון. אך הדבר החשוב ביותר הוא האהבה ליצירתיות!
בהפקת היצירות, אני מניח שאני יוצר שותף של היצירה מתחילת יצירתה ועד הרגע בו היא מנוגנת באולם קונצרטים. מצד אחד, אני צריך להתמודד עם הרכיב הרוחני של הפרוייקט, ומן הצד השני, עם צידו החומרי, משום שבלעדיו אי אפשר להוציא את תוכניותינו לפועל.
אני מוקף באנשים מעניינים ומוכשרים, ובתקשורת איתם אני מוצא את היופי של עבודתי. אני אפילו ארחיק לכת ואומר, שאינני מתייחס לזה כאל עבודה, אלא יותר כאל דרך חיים.
— כיצד פגשת את ברוך ברלינר? ומדוע רצית לשתף פעולה?
אני חושב שהפגישה בינינו היתה כתובה בכוכבים. בתחילה, הוא מסר לי את שני בניו כדי שאלמדם לנגן בכינור, משום שהייתי מורה מבוקש, וברוך עצמו החל לקחת שיעורים ממני, משום שכילד הוא למד נגינה בכינור עם מלחין וכנר ישראלי נודע בשם עדן פרטוש.
בהדרגה התקרבנו והתחלנו להיפגש מחוץ למסגרת האקדמית, ולתקשר בזמננו החופשי. ברוך הוא אדם מאוד אינטליגנטי, לכן היה מעניין מאוד לשוחח איתו.
הוא הביא מחברת לאחת מפגישותינו, בה הוא כתב רעיונות מוזיקליים. אלו היו המלודיות שעלו בראשו בזמן הליכה ליד האגם בשווייץ, הוא נסע לשם כדי לקחת הפסקה מהעבודה המנטלית הקשה שנדרשה כדי לכתוב את הדוקטורט שלו.
אחת המלודיות תפשה את תשומת ליבי, ואמרתי כהלצה: "ברוך, אם כן זהו הנושא המרכזי לבריאת העולם". לא ייאמן, אבל עובדה. הבדיחה הקטנה שלי התגשמה, התחלנו להלחין את ההרמוניה והקומפוזיציה, והמלודיה היתה לנושא המרכזי של הפואמה הסימפונית . "Genesis"
היה לנו המון במשותף. בשלב מסויים אפילו עלתה הצעה שניסע יחד לאלפיים השוויצריים, היכן שאף אחד לא יפריע לנו להמשיך לעבוד על פיסת המוזיקה שלנו. עשינו זאת, וזו היתה לתקופה נפלאה בעבודה המשותפת שלנו.
— אנא ספר לנו כיצד הגית לראשונה את פרוייקט Genesis? והאם זה נכון ש Baruch Berliner's Genesis International Project נוצר נקודתית בשביל הפרוייקט הזה?
ברוך ואני התקרבנו מאוד. הוא לימד אותי את הרעיונות הבסיסיים של היהדות, תמיד התעניינתי בנושא הזה, ואני לימדתי אותו מוזיקה באינטנסיביות. כל שבעת החלקים של "Genesis" נבחרו בקפידה על ידי ברוך, והתוצאה היתה למחזור: מבריאת העולם, עד לבריאת אדם וחווה, הגירוש מגן העדן, הטרגדיה של קין והבל, סיפורו של נוח והמבול, ברית הקשת, והאיחוד המחודש בין האדם לאל.
דרך אגב, הרעיון של לשלב את קין והבל ליצירה הוצע לנו על ידי מבקר מוזיקה ישראלי נודע. הוא ביקר בקונצרט הראשון שלנו באולם הקונצרטים של מוזיאון תל אביב לאמנות. כשראיתי אותו, כעסתי. רוב המבקרים חושבים שתפקידם הוא למצוא פגמים ביוצרים וביצירתם. יש הרבה דוגמאות לכך בהיסטוריה, למשל, האופרה "כרמן" של ביזה: אחד המבקרים הצרפתיים, שהאזין לפרמיירה, כתב שזו אופרה חסרת כישרון שנכתבה על ידי מלחין חסר כישרון. על כן, ברוך ואני היינו מאוד מרוצים מהקונצרט ותגובתו החיובית של הקהל אבל חיכינו מודאגים לגבי המבקר ומה שהוא עלול לכתוב. קראתי את המאמר שלו שלוש פעמים! הוא שיבח את היצירה שלנו והציע רעיון טוב, וכך חשבנו לשלב את קין והבל ביצירה.
באותו הקונצרט בתל אביב, היה אדם מתזמורת ירושלים, והוא הזמין אותנו להופיע בעיר. בקונצרט הירושלמי היה אדם שהזמין אותנו להופיע בפולין בפסטיבל הוברמן, היכן שפגשנו את המנצח מיכאל גוטמן והוזמנו להופיע בפסטיבל בארצות הברית.
כך בהדרגה הפרוייקט התרחב גיאוגרפית ונכון להיום הופענו ב 31 מדינות ברחבי העולם, ובמדינות רבות, למשל ברוסיה, הופענו יותר מפעם אחת.
בנסיעותינו הרבות פגשנו אנשים שדומים לנו במחשבה אשר תרמו לפופולאריות של היצירה. למשל, ברוסיה שיתפנו פעולה עם המוזיקאי הנפלא מיכאיל קירקהוף. בקלינינגרד פגשנו את איבגני אצפקין, שהציע להוסיף אלמנטים של רוק לגירסא הקלאסית. כך "Genesis Rock Show" הופיע באמתחתנו.
כך שהפרויקט שלנו מתהווה כל הזמן: רעיונות וסגנונות חדשים מופיעים- בלט, ורוק סימפוני וגירסא קלאסית. אני רוצה לציין שבכל מדינה הקריין מקריא את הטקסט התנ"כי בשפת המדינה בה מתרחש הקונצרט, גם זה מרחיב את הפרוייקט.
הפרוייקט Baruch Berliner's Genesis International Project נוצר עבור הפואמה הסימפונית "Genesis", אבל בזמן ביצועה הופיעו יצירות רבות אחרות: הפואמה הסימפונית "עקדת יצחק", האורטוריה "אברהם", הפואמה הסימפונית "חלום יעקוב", את זו עיבדנו לקונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת, כינור ותזמורת, וקלרינט ותזמורת, והיא מנוגנת בהצלחה רבה על ידי מוזיקאים ידועי שם רבים, למשל המוזיקאי זוכה המועמד לגראמי הצ'לן דמיטרי יאבלונסקי, הכנרים הווירטואוזיים גראף מורז'ה וחאייק קאזאזיאן, הצ'לנים המבריקים בוריס אנדריאנוב וסרגיי אנטונוב.
— מה נתן לפרוייקט Genesis מגוון כזה של סגנונות: פואמה סימפונית, פואמת רוק סימפונית, מופע רוק סימפוני, ובלט?
אני בעד גיוון, משום שהפרויקט שלנו מדבר לקהלים מגילאים שונים וטעמים מגוונים, וכדי להעביר את הרעיון לאנשים האלה, עדיף להשתמש בסגנונות ובשפה שקרובים לליבם. אלו יכולים להיות מוזיקה סימפונית, רוק סימפוני, או בלט. הפרמיירה של הבלט עשתה עלי רושם כביר. הקהל היה מלא עונג; כפי שידוע לי, כמה מהם באו לבלט מספר פעמים.
— הפרוייקט נמצא כרגע בסיבוב הופעות בכמה מדינות. כיצד הקהל תופס אותו?
אנו נוסעים הרבה. הסיבוב האחרון התחיל בפורטוגל, המשיך בדרום אמריקה, איטליה, אחר כך קרואטיה, דרום קוריאה, וכרגע אנחנו בצרפת, בפסטיבל המוזיקה הקלאסית הגדול ביותר.
מדינות, אנשים ושפות משתנים, אך התגובות נשארות זהות- מחיאות כפיים, ומפגשים שמטרתם לשתף פעולה.
כמובן, שכל אלו נותנים רצון להמשיך ולפתח את הפרוייקט.
— כיצד מצרפים יחד אנשים מוכשרים מכל העולם לפרוייקט אחד? ואיך ניתן למצוא שותפים לפרוייקט לתמיכה כספית? עצה ממך.
אומר זאת שוב, אני ממליץ לקוראים על הנוסחה להצלחה: יוזמה X מוטיבציה X כישרון.
יוזמה נחוצה כדי להיות בחיפוש מתמיד אחרי דבר חדש. מוטיבציה נחוצה כדי לפתח את הפרוייקט, משום שרעיון טוב בלבד איננו מספיק, צריך להיות מסוגל להגשים אותו. הדרך איננה קלה, יהיו מכשולים רבים שצריך להתגבר עליהם, ומוטיבציה תעזור ללא ספק להשיג את המטרה.
וכמובן, כישרון. נחוץ בכל עסק. אני חושב שאנשים שמשלבים את כל שלושת הגורמים יוכלו לפתח ולקדם את הפרויקטים שלהם.
— בתי הספר הטובים ביותר להפקה. המלצות שלך.
בית הספר הטוב ביותר לכל מפיק הוא הסובלנות. זהו כזה תענוג ליהנות מהצלחה, אך באותו הזמן אין צורך לפחד שמשהו לא יצליח. חשוב מאוד ללמוד מהכישלון דווקא, וכפי שאמר שחקן הכדורסל האמריקאי הידוע מייקל ג'ורדן: "מי שלא יודע להפסיד לא יודע לנצח".
מָקוֹר: dozado.ru