גראף מורז'ה

גראף מורז'ה מוכר לרוב כאחד הכנרים היחודיים והמוכשרים מבין ההונגרים-רוסיים בדורו. הוא התחיל את לימודי המוזיקה בגיל שלוש תחת השגחתו של אביו. לאחר מכן למשך שנתיים, מורו היה פרופסור בקונסרבטוריום המדינה אוראל, וולף אוסמינסקי (בסברדלובסק). בשנת 1982, גראף מורז'ה החל ללמוד בבית הספר למוזיקה על שם צ'ייקובסקי במוסקבה, בכיתתה של אירנה בוכקובה. כבר בהיותו בבית הספר, בגיל 16, הוא היה למועמד ולזוכה של שתי תחרויות בינלאומיות ידועות שם: התחרות על שם ניקולו פגניני בגנואה איטליה (1990) ווינה דה מוטה בליסבון בפורטוגל (1991), היכן שהוא גם היה מועמד לפרס מיוחד על ביצוע השקון של בארטוק. גראף מורז'ה סיים את הקונסרבטוריום של מוסקבה בשנת 1997, ולמד את לימודיו אחר כך תחת השגחת הפרופסור בוחובה בשנת 1999. הוא קיבל את פרס הנשיא ילצין, עבור הישגים יוצאי דופן בלימודים. באותו הזמן הוא סיים את לימודיו באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון עם מתיה מרינקוביץ': הוא זכה בפרס האטורי בלונדון עבור הישגים יוצאי דופן בלימודים.

בזמן לימודיו גראף מורז'ה היה למועמד וזוכה במספר תחרויות בינלאומיות, ביניהן: התחרות הבינלאומית לכינור ביקטרינבורג על שם דמידוב (1993), התחרות הבינלאומית הרביעית על שם צ'ייקובסקי במוסקבה (1994), התחרות על שם ז'אק ת'יבו בפריס (1996, צרפת), התחרות על שם פבלו סאראסטה במפמפלומה (1997, ספרד), התחרות על שם רודולפו ליפיזרה (2000, גוריציה, איטליה), היכן שקיבל ארבעה פרסים מיוחדים: עבור ההופעה הטובה ביותר של קונצר'טים מאת סטרוינסקי, סיבליוס, ר. ליפיזר ופרס מיוחד מהקהל, תחרות בינלאומית UNISA (2002, פרטוריה, דרום אפריקה), ואחרות. בנוסף, בשנת 1994 גראף מורז'ה הועמד לקבלת פרס פסטיבל "יובנטוס" (קמבראי, צרפת) על ידי מועצת אירופה.

מאז 1990 מופיע בהופעות של הרכבים קאמריים, רסיטלים וקונצרטים עם תזמורת סימפונית ברוסיה ובאירופה באולמות קונצרטים חשובים: האולם הקטן והאולם הגדול בקונסרבטוריום על שם צ'ייקובסקי במוסקבה, האולם הקטן והגדול של הקונסרבטוריום של סנקט פטרסבורג, תיאטרון דה לה ויל גאבאו, ארסנל (צרפת), קונצרטגבאו (הולנד), ארמון האמנויות (בלגיה), לה שו דה פונדס (שוויצריה), האקדמיה על שם ליסט בבודאפסט (הונגריה) וכיוצא באלה. כמו כן שיתף פעולה עם מנצחים ידועי שם.

רפרטואר הכנר כולל יותר מ 30 קונצ'רטים עם תזמורת: מנדלסון, צ'ייקובסקי, ברהאמס, סיבליוס, ועוד. גראף מורז'ה הקליט 3 CD לחברת הרמוניה מונדי, בשיתוף פעולה עם אלפה, אינטגרל, הנסלר- וורלאג, נקסוס, צ'אנט דו מונד, Classical Records, ומלודיה. הקלטות של יצירות מאת סטראוינסקי, ז'ימאנובסקי, שניטקה, פרוקופייב, ראוול והקלטות של המניאטורות הווירטואוזיות "נווד הכינור" ששובחו על ידי המגזינים "סטראד" ו "גראמופון", וכמו כן על ידי הפרסים היוקרתיים "דיאופאזון דאור" ו "צ'וק". בשנת 2013 הקליט בשיתוף פעולה עם אנסמבל "חאופס" את הפרוייקט עם דוהנאני ופנדרצקי לחברת פוגה ליברה _בלגיה.

הכנרים השותפים שהם גם פסנתרנים: ברי דאגלס, ברונו קאנינו, אליסו וירסאלאדזה, כריסטיאן זכאריאס, פיוטר אדרז'ווסקי, אלכסנדר תארו, דניס מצואב ונגני הויולה: נאבוקו אימאי, פאול נאובאואר, לורנס פאואר, ליסה ברתו, צ'לנים: פרנסואה גרובן, מריה הלינק, אנדרס דיאז, מארק קופפה, אלכסנדר קניאזב, הקלרניתנים: מישל לת'יוס, רונאלד וואן ספאנדונק, נגני הקרן, הרווה ג'ולאין, ריצ'ארד וואטקינס, פרנסיס אורוואל ואמנים נוספים.

בשנת 2004 גראף מורז'ה קיבל את התואר "אמן מוכר על ידי מדינת רוסיה.

כעת מר מורז'ה הוא פרופסור בקונסרבטוריון של מוסקבה. כיתות האמן שלו מתקיימות באנגליה, בצרפת, רוסייה, ובשוויצריה, בלגיה והולנד. מאז שנת 2005, גראף מורז'ה מוזמן באופן סדיר לוועדת השיפוט של תחרויות בינלאומיות.
ביוני 2010, גראף מורז'ה זכה במדליית הזהב- הפרס הגדול בתחרות הכינור היוקרתית מאסטרים לכינור במונטה קרלו. הכנר מנגן בכינור מאת אלסאנדרו גאליאנו, מנאפולי, שנבנה ב 1710. במהלך חמש השנים האחרונות ניגן מורז'ה 24 קפריצ'ים מאת ניקולה פגאניני כל פעם בערב אחד, במעל לחמישים הופעות שונות.

משתף פעולה עם המלחין הישראלי ברוך ברלינר ועם המפיק נחום סלוצקר מאז 2021.