גריגורי סדוך

במהלך הקריירה שלו, גריגורי סדוך מצטיין הן כפרפורמר והן כמורה. הוא מנגן בכינור פיקולו מהדור החדש, שנוצר על ידי יצרנית הכינורות ד"ר קרלין האצ'ינס (ארה"ב)(Dr. Carleen Hutchins) . לצד עבודתו עם התזמורת הפילהרמונית הממלכתית של סנקט פטרסבורג, גריגורי סדוך מופיע כסולן עם תזמורות אחרות של העיר, ועם ליווי פסנתר וצ'מבלו.

גריגורי מושרש במסורת של בית הספר הקלאסי של רוסיה לכינור, פילוסופיית ההוראה שלו התפתחה באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם מחנכים בולטים מהארץ ומחוצה לה – פרופ'. זכר ברון, יפרח נאמן ווולפגנג מרשנר.

הוא ידוע גם בעיבודים מיוחדים רבים שלו לקלאסיקות עולמיות ויצירות של מלחינים עכשוויים.

סקירה ביוגרפית

גריגורי סדוך נולד ב-9 באוקטובר 1952 בחרקוב, אוקראינה. בשנים 1970-1975 למד בקונסרבטוריון חרקוב בהדרכתו של הכנר והמחנך הידוע פרופסור אדולף א' לשצ'ינסקי, תלמידו של קרל פלש. בין השנים 1975-1978 היה דוקטורנט בקונסרבטוריון לנינגרד בהנחייתו של פרופ' מיכאיל בליאקוב, וקיבל משרת אסיסטנט במוסד.

בין השנים 1978 ל-1980 שימש כקונצרטמאייסטר של התזמורת הסימפונית של לנינגרד, והמשיך את הקריירה שלו בין השנים 1980 ל-1989 בתזמורת תיאטרון האופרה והבלט קירוב (כיום תיאטרון מרינסקי). מאז 1989, הוא חבר בתזמורת הסימפונית האקדמית של הפילהרמונית הממלכתית של סנקט פטרסבורג, הנושאת את תואר האנסמבל הלאומי של רוסיה. בשנת 1990, כחלק מצוות מומחים, קיבל מר סדוך תעודת זכויות יוצרים (מס' 1589312) על המצאת מעמד לכלי מיתר בעיצוב מקורי. מאז 1994, הוא לימד במחלקת רביעיית המיתרים בקונסרבטוריון סנקט פטרסבורג.

משנת 1994 עד 1998, גריגורי סדוך היה סולן בשמיניית הכינורות של סנקט פטרסבורג – אנסמבל של כינורות ייחודיים שנוצרו במיוחד על ידי ד"ר האצ'ינס. מאז 1997, הוא עומד בראש תוכנית פיקולו לכינור בקונסרבטוריון סנקט פטרסבורג.

הוא השתתף בהקלטה של שמיניית הכינורות, שהגיעה לחצי גמר הגראמי ב-1999. העיבודים המונומנטליים המיוחדים שלו של סוויטות הצ'לו של באך לכינור פיקולו הופיעו בספטמבר 1997 בהוצאת סברני אולן בסנקט פטרסבורג.

סיבוב ההופעות שלו ב-1998 בארה"ב הגיע לשיאו בהוצאה של תקליטור בשם Grigory Sedukh: Violin Soloist, עם ההקלטה של חג המולד בסנקט פטרסבורג באותה שנה. בשנת 2000 הקליט את התקליטורים Orientale ו- From Nigun to Operetta. באותה שנה הוא ביצע תפקיד סולן מיוחד לכינור פיקולו באופרה החדשה של אלכסנדר קנייפל, "אליס בארץ הפלאות". הבכורה העולמית התקיימה באופרה הלאומית ההולנדית באמסטרדם ב-4 בספטמבר.
בשנים 2002 ו-2003 השתתף בפרויקט גנסין הבינלאומי, שערך קונצרטים בערים מרכזיות, כולל אמסטרדם, לונדון, סנקט פטרסבורג ומוסקבה. בשנת 2002, יצאו ביפן לאקרנים Orientale ו- From Nigun to Operetta. בשנת 2003 הקליט מר Sedukh חמש סונטות מאת דומניקו סקרלטי לכינור ועוגב, את Histoire du Tango של אסטור פיאצולה ואת הסוויטה בסגנון ישן של אלפרד שניטקה. בשנת 2005, הוא סייר בהולנד והשתתף בסימפוזיון הבינלאומי הראשון של האגודה החדשה למשפחת הכינורות החדשה בארה"ב. ב-2007 הקליט את התקליטור אמור ביפן. ב-24 במרץ 2010, זכה בתחרות הבינלאומית של Festival Bridges בווינה בקטגוריית מולטימדיה, שם ה DVD שלו Glance into Eternity קיבל מקום הראשון. במאי אותה שנה, הוא זכה בתחרות הפסטיבל ברידג'ס בפריז, כאשר גם הDVD שלו – Electric Classicsזכה במקום הראשון. הוא יצא לסיבוב הופעות ביפן ב-1999, 2000, 2001, 2002, 2003, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2016, 2017 2022.

מאז 2010, מר סדוך השתתף בקונצרטים של הפסטיבל לאמנות רוסית ביפן, שאחד מהם זכה לכבוד בנוכחות מלכותית: ב-21 ביוני 2010, הוד מלכותה הקיסרית מיצ'יקו השתתפה באירוע באולם ימאהה בטוקיו. ב-18 ביוני 2011, הוענק למר סדוך התואר פרופסור אורח על ידי האוניברסיטה הבינלאומית של טוקיו.

בשנת 2011 הוענקה לו תעודת הוקרה ממשרד התרבות של הפדרציה הרוסית והאיגוד המקצועי של אנשי התרבות הרוסית על תרומתו המשמעותית לפיתוח התרבות.

במרץ 2015, פרויקט המולטימדיה של גריגורי ונטליה סדוך, פיוטר צ'ייקובסקי וציירים רוסים, זכה בפרס הראשון בקטגוריית מולטימדיה בפסטיבל Les Étoiles de Paris 2015 ב- Rueil-Malmaison, פריז, ובתחרות פסטיבל Viva Italia 2014 ברימיני, איטליה. בשנת 2016, פרויקט המולטימדיה של גריגורי סדוך ו קייקו קוואשימה – Prayer for Fukushima זכה בפרס הראשון בקטגוריית מולטימדיה בפסטיבל המורשת התרבותית של וינה.

ב-25 בנובמבר 2020, מר סדוך זכה בתחרות הבינלאומית של פרסי מצוינות באמנות. הקליפ שלו "סונטה מס' 4 מאת דומניקו סקרלטי" זכה לכבוד בתחרות, והעניק לו מדליית זהב. ב-16 בדצמבר 2020, הוא נבחר לחבר כבוד באקדמיה הבינלאומית לאמנויות עכשוויות (IACA). ב-15 במאי 2021, מר סדוק זכה בתחרות הבינלאומית של פרסי מצוינות באמנות בקטגוריית ספרות עם מאמרו "מושג ההתפתחות המוזיקלית באלף השלישי", שקיבל את מדליית הארד. התרומה, שפורסמה בוינה בכתב העת European Journal of Arts מס' 3, 2015, תורגמה לאנגלית ופורטוגזית.

ב-30 בדצמבר 2021, הוא השתתף בקונצרט הקלאסי הראשון בעולם בו הופיעו מוזיקאים חיים לצד הולוגרמות, שהופיעו כתמונה תלת מימדית. את האירוע הגה והפיק המנהל האמנותי של מר סדוך Keiko Kawashima, המפיק בפועל של K& Associates International. הקונצרט נערך במרכז האולימפי לנוער של טוקיו. ב-11 בפברואר 2022, מר סדוך נבחר כחבר ב-IACA.

כינור הפיקולו של גריגורי סדוך

הכלי העיקרי של מר סדוך, כינור הפיקולו, הוא מכשיר ייחודי שנוצר באמצע המאה ה-20 על ידי האקוסטיקאית הנודעת ד"ר האצ'ינס. הכלי מייצג את השיא של 30 שנות מחקריה על כלי המיתר שנוצרו מהמאות ה-18 עד ה-21. למרות שהמידות של כינור הפיקולו זהות בערך לאלו של כינור בגודל 1/4, העיצוב שונה מאוד. הויולינו פיקולו מעוצב עם לוחות עבים ודקה עבה וחורי F גדולים כדי להשיג צליל כינור שעבר טרנספוזיציה ולהבטיח שהתהודות הראשוניות מתרחשות בתדרים הנכונים. הטווח של כינור הפיקולו גבוה באוקטבה מזה של כינור רגיל. כדי לנגן בטווח הגבוה הזה, נעשה שימוש במיתרי מי מיוחדים בעובי 0.178 מ"מ, אשר הוזמנו על מנאס"א ופותחו במעבדות בל בשיתוף עם חברת המיתרים המוזיקליים הסופר-רגישים הנודעת. מכיוון שאורך המיתר מי חייב להספיק כדי שהנגן יבצע חצאי טונים עוקבים באצבעותיו, המיתר, המכוון ל-1320 הרץ, חייב להיות חזק ודק. החומר המשמש למטרה זו הוא תיל רקטות פחמן בדרגת חלל, שחוזק המתיחה שלו כמעט פי שניים מזה של מיתר מי רגיל לכינור. עם זאת, חוט זה קרוב גם לחוזק המתיחה האולטימטיבי שלו.

המאפיין העיקרי של הכלי הזה הוא הגוון הייחודי והחדש, שעוצב בצורה מופתית בעץ על ידי ד"ר האצ'ינס. האיכויות הטונאליות של כינור הפיקולו מבטיחות את הברק הקל של שני המיתרים העליונים שלו, שיכולים לצוף מעל קטע מיתרים של תזמורת כמו חליל פיקולו החודר דרך צליל של תזמורת סימפונית מלאה. שני המיתרים התחתונים מפיקים צליל שופע שמשתלב היטב עם כלים אחרים.

הרבגוניות של הכינור פיקולו החדש במאפיינים קוליים ובעיצוב מעולה הופכים אותו לכלי אסתטי המתאים למגוון רחב של מוזיקה, החל מיצירות בארוק ועד יצירות מהמאה ה-21.